:כותב
ניסים שורש
בתאריך
21/6/23


"פשיטת רגל" או "חדלות פירעון"?

כל מה שצריך לדעת על ההבדלים והמשמעות הקיימים בין שני מושגים אלה

ראשית, נתחיל במה שמשותף בין שני המונחים הנוגעים ל "פשיטת רגל" ול – "חדלות פירעון".   שני המונחים, באים לתאר מצב, בו חייב אינו יכול עוד לפרוע את חובותיו. אילו חובות? כולם כלומר:  כאלה שכבר הגיע מועד הפירעון שלהם וכאלה שעדיין לא.

החוק מוסיף ומגדיר כי מדובר במצב בו, סך כל החובות של אדם עולה, או גבוה מסך שווי כל הנכסים שאותו אדם אוחז בהם.  

נצטט  בעניין זה מהחוק כלשונו: – "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

חוק חדלות פירעון - מה השתנה?

בעבר, כל מי שהסתבך בחובות בסדר גודל המתואר לעיל', היה מכריז על  "פשיטת רגל", כתהליך, אשר אמור להביא להסדרת חובותיו בסיוע של המדינה.

בחודש ספטמבר 2019- נכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", החוק, הביא לשינוי במספר מובנים.

החוק החדש, נבנה מתוך ההכרה, בכך שעסקים, מסחר, יזמות וכו' הם עיסוקים, הכוללים בין היתר, שימוש באשראי מוגבר, בהלוואות ובמהלכים שלא תמיד צולחים וכן, כאלה הנושאים עימם סיכונים אחרים ונוספים.

מתוך הכרה בכך, ובמטרה להביא לשיקום מקסימלי של חייבים הנקלעים למצב בו הסתבכו בחובות,  בין אם מדובר באנשים פרטיים או בחברות, הוחלט לוותר על המונח הסטראוטיפי והטעון כל כך  שהינו: "פשיטת רגל", ולקרוא לחוק:  "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - אשר כבר בשמו, מביא לידי ביטוי את הלך הרוח והגישה בה חוקק  והיא: להביא למטרה לפיה החייב יביא לסיום נכון של פרשת החובות, אליה הוא נקלע והחשוב הוא: להביא  לשיקום כלכלי ולחזרה לחיי כלכלה תקינים.

איך מביא החוק לידי ביטוי את ההזדמנות לשיקום כלכלי של חייבים?

החוק עומד על המתח הקיים שבין מצד אחד, יצירת הזדמנות אמיתית לשיקום כלכלי של החייב ולחזרתו למעגל העבודה והשגשוג הכלכלי ומצד שני, מבקש החוק לוודא כי מירב הזכויות של הנושים, נשמרות, והחזר החובות לבעליהם באופן המקסימאלי האפשרי.  

כך מגדיר החוק בלשונו, את המטרות, בסדר הבא:

"חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

מי הוא החייב הבודד?

טרם פרסום חוק חדלות פירעון, הייתה "כתובת חוקית" נפרדת לבודד הפרטי וכתובת אחרת לחברה שהסתבכה בחובות. חוק פשיטת הרגל נועד לחייבים בודדים כ"אדם פרטי"  ואילו חוק החברות עסק בחברות, לרבות מצב של פשיטת רגל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הקיים כיום, מאפשר מתן מענה מותאם לאדם הפרטי, לעוסק פטור או לעוסק מורשה. זאת, תחת אותה הנחת יסוד המכוונת לשיקום כלכלי מחד, והשבת חובות מקסימלית מאידך.

שלב ראשון - פתיחת ההליך

בקשה להכרה בחדלות פירעון, יכולה להיות מוגשת ע"י החייב עצמו, או על ידי מי מהנושים. הסמכות אשר תדון ותנהל את ההליך, נקבעת בהתאם לגובה החוב המצטבר. (עד 150,455 ₪ תטופל  הבקשה במסגרת ההוצאה לפועל ולמעלה מכך, תטופל הבקשה ע"י הממונה לחדלות פירעון ובית המשפט).

בשלב הראשון, תיבחן הבקשה מבחינה מהותית ופרוצדורלית, יתכן והחייב יידרש להגיע לתחקור/לחקירה או להביא מסמכים בעניינו, לבסוף תתקבל החלטה:  בין אם לאשר הצו לפתיחת הליכים או על דחייתו.

שלב שני – תקופת הביניים

בתקופת הביניים, (שמשכה כ - 11 חודשים), ימונה נאמן. הנאמן הוא אשר ינהל ויוביל את הערכת המצב של החייב, הנסיבות שהביאוהו למצב זה, הנכסים הקיימים ברשותו, וכל מידע אשר ייצר תמונה שלמה בהקשר החייב, הנושים והחוב. הנאמן יחקור את כל החובות המצטברים יסווגם וינתחם, לרבות חקירת יכולתו הכלכלית של החייב.

בתום הליך זה, יערך דיון בבית המשפט, אשר יתבסס על הדו"ח שערך הנאמן. בית המשפט יקבל החלטה על מתן צו לשיקום כלכלי או, על ביטול ההליך. ההחלטה תפרט את הליך השיקום הכלכלי עליו הוחלט, ומה הוא כולל.

כך לדוגמא, יפרט הצו את פריסת וגובה התשלומים לקופת הנשייה ואת  דרך מימוש נכסי החייב,  את המגבלות אשר יחולו על החייב בתקופה זו וכן, עבור אילו חובות יינתן הפטר בתום התהליך ועוד.....

שלב שלישי- תקופת השיקום הכלכלי

תקופה זו נמשכת כשלוש שנים ובמהלכה, יבואו לידי ביטוי כל ההנחיות אשר ניתנו ע"י בית משפט עם קבלת הצו. הנאמן יבקר ויוודא עמידה בכל הפרמטרים, שהגדיר הצו ויאשר כי החייב מקיים את ההנחיות שניתנו לו.

הנאמן יעדכן וידווח לממונה, על התקדמות הליך השיקום הכלכלי, ויפנה אליו סוגיות במידת הצורך.

סיום ההליך בקבלת הפטר מהחובות

באם הממונה יאשר כי החייב עמד בתנאי התוכנית לשיקום כלכלי, יהיה החייב פטור מחובות העבר, בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי ויקבל את ההפטר המיוחל.

שימו לב – באם יוכח כבר בשלב תקופת הביניים, כי יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים, ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יכול להיווצר מצב שבו  יינתן לחייב בצו השיקום הכלכלי הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי.

החדשות הטובות, אם כך, הן שהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי רואה בחייבים ככאלה המבקשים לשקם את מצבם, ומסייע בעדם לשוב לחיים כלכליים תקינים ומשגשגים. החוק שם את החייב לנגד עיניו כאדם.

לצורך ניהול הליך מקצועי וראוי, מומלץ לפנות למשרד עו"ד המומחה בתחום חדלות פירעון, אשר לו ניסיון רב בניהול הליכים דומים. כך תוודאו, שאתם בידיים הטובות והמקצועיות, אשר יאפשרו לכם סגירה של הפרק המורכב הזה, על הצד הטוב ביותר...